שלושת המאמרים הקודמים עסקו בתחילתה של המהפכה התעשייתית ובראשית התפתחותן של מכונות העיבוד השבבי.
למי שלא זוכר או שלא קרא:
ההיסטוריה של העיבוד השבבי – חלק 1
ההיסטוריה של העיבוד השבבי – חלק 2
ההיסטוריה של העיבוד השבבי – חלק 3
על מנת להבין את ההתפתחות הבאה בענף העיבוד השבבי, עלינו להכיר את גו’זף מרי ג’אקארד.
ג’אקארד היה טווה משי צרפתי אשר המציא נול אשר ידוע בכינויו הנול של ג’אקארד.
המכונה הומצאה בשנת 1801 ונשלטה על ידי סרטי ניקוב.
המכונה של ג’קארד אפשרה אריגת בדים מורכבים יותר ובמהירות רבה יותר – ובזול. המכונה שניתנה לתכנות, יכלה לארוג בדים הארוגים בצורה מורכבת, מצבעים שונים וללא טעויות.
למרות שהמצאתו של ג’אקארד לא נועדה למטרת חישוב, היא נחשבת כצעד פורץ דרך בהיסטוריה של המחשוב. הרעיון כי ניתן לשנות את פעולתה של המכונה ללא כל שינוי במכונה עצמה, אלא רק בשינוי הכרטיס, שינה את תפיסת העולם בקשר מכונה-מידע, ולמה שיוביל בהמשך הדרך לתכנות מחשבים.
כפי שסקרנו בידיעונים הקודמים בנושא ההיסטוריה של העיבוד השבבי, העבודה על מכונות העיבוד השבבי הייתה ידנית, מורכבת ולעיתים הצריכה יכולת מפעיל גבוהה במיוחד.
עם ההתפתחות הטכנולוגית, עלה צורך לייצר מוצר באופן מהיר, מעוצב ומדויק יותר. תעשיות הרכב, התעופה והחלל דרשו מוצרים מדויקים יותר ובמקרים רבים היה מדובר במוצרים זעירים שדרשו רמת דיוק גבוהה ביותר.
כבר בשנות ה-40′ וה-50′ של המאה הקודמת התבצעה אוטומציה של מכונות העיבוד השבבי אשר התאפשרה באמצעות… סרטי ניקוב.
סרט הניקוב הוא למעשה סרט אשר מורכב מסדרה של כרטיסי נייר ששימש לשמירה של נתונים וכאמצעי קלט. עד אמצע שנות השבעים היווה הכרטיס המנוקב את אמצעי הקלט העיקרי למחשב.
הוא הוחלף בסוף שנות השבעים על ידי התקליטון.
בתמונה משמאל נראים כרטיסי ניקוב שהפעילו את הנול של ג’אקארד.
בשלב זה נכנס לשימוש המושג Numerical Control או בקיצור NC ובעברית בקרה ספרתית.
משמעות השם היא “אוטומציה של מכונות באמצעות פקודות אשר מתוכנתות במדויק על אמצעי אחסון” בניגוד למכונות אשר מופעלות באופן ידני באמצעות גלגלים או דוושות.
אמצעי האחסון היה סרט הניקוב אשר הכיל את הפקודות בצורת נקבים.
על המשך ההתפתחות של התחום, על כך בחלק 5 של ההיסטוריה של העיבוד השבבי.
