המאמר הקודם עסק בתחילתה של המהפכה התעשייתית ובראשית התפתחותן של מכונות העיבוד השבבי, ובאופן ספציפי – מה הייתה ככל הנראה המחרטה הראשונה.
למי שלא זוכר או שלא קרא – אפשר ללחוץ כאן ולהתעדכן לפני שממשיכים…
וכעת, מה לגבי מכונת הכרסום הראשונה?
ייתכן שלעולם לא נדע את הסיפור המלא של התפתחותן של מכונות הכרסום. אולם הקווים הכלליים ידועים לנו.
כרסומת באנגלית היא Milling Machine, ומשמעות המילה Milling היא גם “טחינה” (כמו למשל – טחינה של חיטה לצורך ייצור קמח).
במקור שימשה המילה “mill” לתיאור פעולת עיבוד של חומרים על-ידי שיופם או גירודם בדרך כלשהי (כולל חיתוך, ליטוש, מחיצה וכו’).
כבר בסביבות 1760 הומצאה מכונת שיוף עם ראש מסתובב, אולם כרסומת, כסוג נפרד של מכונת עיבוד, הופיעה לראשונה בין 1814 ל-1818.
מרכזי הפיתוח העיקריים של כרסומות היו שתי נשקיות פדרליות של ארצות-הברית יחד עם מספר נשקיות פרטיות – שביניהן התרחשה תחלופה רבה של אנשי מקצוע מיומנים – ולכן ההיסטוריונים חלוקים קצת בדעותיהם לגבי מי בנה למעשה את הכרסומת הראשונה (אולם ידוע שאכן היה זה בתחילת המאה ה-19 – בסביבות 1818).
אחד המועמדים לתואר ממציא הכרסומת הראשונה הוא ממציא ותעשיין אמריקאי בשם אלי ויטני (1825-1765).
ויטני ידוע בעיקר בתור האדם שהמציא את המכונה שמפרידה בין גרעיני הכותנה לסיבים שלה (מכונה שנקראת בעברית מַנְפֵּטָה):
נסיונו של ויטני בתעשייה ורצונו לייעל תהליכי ייצור הובילו אותו לפתח גם את המכונה הבאה, שככל הנראה היא הכרסומת הראשונה:
סביר להניח שבמקביל לוויטני פותחו מכונות דומות על-ידי ממציאים ותעשיינים נוספים, כמו למשל המכונה שנבנתה על-ידי רוברט ג’ונסון וסיימון נורת’ מהעיר מידלטאון שבקונטיקט
פיתוח משמעותי נוסף היה של אדם בשם ג’יימס נסמית’ בין השנים 1829 ו-1831.
אמנם הוא לא היה הראשון שבנה מכונת כרסום, אולם המצאתו בולטת בכך שהיא מראה את יכולתו של נסמית’ לראות את הנולד. המכונה שהוא בנה הייתה בנוייה כך שתוכל לעבד את ששת צדדיו של אום משושה שהותקן על מתקן שהיה מסוגל להתקבע בשישה מצבים שונים:
מכונות העיבוד השבבי הלכו והשתכללו – ועל כך בחלק 3 של ההיסטוריה של העיבוד השבבי.
