פליז היא סגסוגת של נחושת ואבץ. בניגוד לפלדה שהיא סגסוגת בעלת תכונות חזקות ומשמשת בין היתר לבניית מבנים ומוצרים
שנדרשים לעמידה בעומסים גדולים (כגון: גשרים), בפליז משתמשים בייצור של חלקים שלא נדרשים לעמידה בעומסים שכאילו.

* סגסוגת – ערבוב של שני יסודות כימיים או יותר, כאשר לפחות אחד מהם הוא יסוד מתכתי.
* נחושת – יסוד כימי מתכתי בצבע אדום-כתום מבדיק.
* אבץ – יסוד כימי מתכתי בצבע אפור בהיר-כחלחל.

דוגמאות לשימוש נפוץ בפליז יהיו תרמילי כדורים, כלי נשיפה, ברזים, תכשיטים וכו’…

היחס בין הנחושת והאבץ יכול להשתנות על מנת ליצור סוגים שונים של פליז בעלי תכונות שונות.

הקושי והתכונות האקוסטיות של הפליז הפכו אותה למתכת העיקרית שממנה מייצרים כלי נשיפה, כגון: טרומבון, טובה, חצוצרה ועוד… 

השימוש הנפוץ במתכת זו בייצור כלי הנשיפה הללו, העניק להם את הכינוי באנגלית Brass (באנגלית: פליז).

נקודת ההתכה הנמוכה יחסית של הפליז (900 עד 940 מעלות צלסיוס לעומת 1,360 מעלות צלסיוס בקירוב לפלדת אל-חלד ו-1,538 מעלות צלסיוס לברזל) ותכונות הזרימה שלה, הופכות אותה לקלה ליציקה. כמו-כן, מאחר והפליז אינה ממגנטת, ניתן להפריד אותה מפסולת של ברזל באמצעות העברה של מגנט רב עוצמה ליד הפסולת, דבר שמקל על תהליך המיחזור.

כך שכיום, כ-90% מכל הסגסוגות של פליז עוברות מִחזור.

כמו-כן, נעשה שימוש בפליז במקרים שבהם יש חשיבות לכך שלא יאחזו גיצים או ניצוצות בחומר, כמו במכשירי מדידה בסביבה של גזים נפיצים או במברשות פליז שמשמשות לניקוי ולהברקה של מוצרי מתכת ושלא יוצרות ניצוצות.