מחשוב מכונות
בסדרת הידיעונים ההיסטוריה של העיבוד השבבי, התייחסנו לנושא המחשוב של מכונות תעשייתיות.
 
כפי שרשמנו במאמר הרביעי בסדרה, כבר בשנת 1801 היה צעד פורץ דרך בתחום, כאשר גו'זף מארי ג'אקרד פיתח נול אשר נשלט באמצעות כרטיסי ניקוב. פריצת הדרך הייתה בכך שניתן היה לשנות את פעולתה של המכונה ללא כל שינוי במכונה עצמה, אלא רק בשינוי הכרטיס.
 
למחשוב ולהתפתחות של המחשבים יש מסלול התקדמות מעניין משל עצמם אשר מתפרש על פני יותר מ-100 שנים. למחשוב יש קשר גם לתעשייה מאחר ומכונות רבות עברו תהליך של מחשוב לאורך השנים.
 
לדוגמה: מכונות העיבוד השבבי המודרניות הן ממוחשבות, לעומת מכונות קונבנציונאליות, אשר מופעלות באמצעים מכאניים וללא שימוש בפקודות מחשב.
 
מפאת קוצר היריעה, לא ניכנס כאן להיסטוריה של המחשוב אך כן ראינו לנכון להתייחס לנושא מאחר והמחשוב שינה את פני התעשייה במהלך העשורים האחרונים והביא לפיתוח וייצור של מכונות בעלות ביצועים טובים יותר.
הנול של ג'אקרד
פריצת דרך ראשונה
בשנת 1965 רכשה אוניברסיטת ויומינג (בארצות הברית) מחשב זהה (Philco 211, כמו זה שנרכש על ידי צה"ל). משיקולי תקציב, האוניברסיטה לא יכלה לשכור את השירותים של ספק שירות חיצוני שיטפל במחשב. במקום זאת, האוניברסיטה העסיקה 3 מהנדסים והכשירה אותם בכדי שיוכלו לתחזק אותו (כפי הנראה זה היה זול יותר). מעבר לכך, היו למחלקה מנהל, מזכירה, 2 עוזרים ועוד מספר מפעילי מחשב. כמו-כן, נדרשו גם תכניתנים, אותם כפי הנראה האוניברסיטה לא יכלה להעסיק.
 
שימו לב לכמות כוח האדם שנדרשה על מנת להפעיל את המחשב.
 
הזכרנו שהאוניברסיטה לא יכלה לשכור את השירותים של ספק שירות חיצוני שיטפל במחשב. הסיבה לכך הייתה שחלקו הגדול של תקציב המחשוב הושקע ברכישת המחשב. אם כן, מה היה מחירו?


ובכן, הנה מחירון של מחשב מדגם זה. שימו לב - מחיר היחידה המרכזית עלה בזמנו 500,000 דולר. אומנם המחשב הספציפי הזה לא היה מיועד לחיבור למכונה אלא שימש לעיבוד נתונים אבל זה נותן מושג לגבי הגודל והמחיר של המחשבים באותה התקופה.
המחירון של ה-Philco 211
נתון מעניין: אותו מחשב מדגם Philco 211 שנרכש על ידי אוניברסיטת ויומיג, עבד עד ל-27.01.1972. לאחר מכן, הוא נמכר לחברה ששלחה אותו לישראל בכדי שישמש לחלקי חילוף למחשב מדגם זהה (אולי של צה"ל...)
 
נתון נוסף, מדהים לא פחות, הוא שלמרות כל הגודל וההשקעה הכספית הגדולה, העוצמה של המחשב הזה, שנתן שירות לכל זרועות הצבא, הייתה קטנה מזו של מחשב שולחני מודרני!
 
מן הסתם, חיבור של מכונה למחשב בתנאים שכאלה אינו מעשי.
יש להבין שהחיבור בין מחשב למכונה אינו מובן מאליו. בשנים הראשונות, המחשבים היו מכשירים גדולים מאוד וחיבור של מחשב ומכונה לא היה משהו אפשרי. כאשר אנו אומרים
גדול אנו מתכוונים למחשבים בגודל של חדר.
 
רק לשם המחשה:
בשנת 1961 רכש צה"ל מחשב חדש Philco 2000 מדגם 211 (Philco הוא שם החברה שייצרה את המחשב - נקרא לו בקיצור Philco 211). בתמונה משמאל ניתן לראות את המחשב מהדגם הזה על מנת לקבל מושג לגבי הגודל שלו.
ה-Philco 211
אם כן, יש לקחת בחשבון מספר דברים:

1. הגודל של המחשב חייב להיות כזה שמאפשר לחבר אותו למכונה.
2. המחיר של המחשב חייב להיות כזה שעדיין ישמור על המחיר הסופי של המכונה כמחיר אטרקטיבי.
3. החיבור של המכונה עם המחשב אמור להיות כזה שכמות כוח האדם שתידרש בכדי להפעיל את המכונה עדיין תהיה משתלמת מבחינה כלכלית.
 
עם השנים, המחשבים הלכו ונעשו קטנים וזולים יותר ויכולות העיבוד הלכו והשתפרו כך שהתנאים לחיבור שכזה התממשו.
 
כיום, מכונות רבות מופעלות באמצעות מחשב או שמחשב מבקר את הפעולה שלהן, כמו בכלי רכב שיש בהם מחשב שעוקב אחר הפעולה של המערכות השונות. כיום אבחון תקלות בכלי רכב רבים נעשה באמצעות המערכות הממוחשבות שמותקנות ברכב. ישנן אפילו מכונות תפירה ממוחשבות.
 

אם כן, תחום המחשוב ממשיך להתפתח ומן הסתם ימשיך להשפיע על התעשייה בכלל ועל תעשיית העיבוד השבבי בפרט.

מקווים שאהבתם את המאמר. נשמח לתגובות.
וכמובן, נשמח לעמוד לשירותכם באמצעות המכונות הממוחשבות שלנו.
מכונת עיבוד שבבי עם פיקוד של מחשב
נדרשים תנאים מסויימים על מנת שהחיבור
הזה שבין מכונה למחשב יהיה מוצלח
לקבלת מאמרים נוספים, מלא את הפרטים הבאים:
לתגובות:
 
ניתן לשלוח שרטוטי עיבוד שבבי לתמחור ישירות לדוא"ל: info@hitechm.co.il

היי-טק מכניקה, מפעל עיבוד שבבי. רחב חרשי הברזל 6, ירושלים. טל': 02-5455914 או 052-7507776 דוא"ל: info@hitechm.co.il
© 2017. כל הזכויות שמורות להיי-טק מכניקה בע"מ - מפעל עיבוד שבבי.