למרות שתחום ההדפסה בתלת מימד החל את דרכו בשנת 1983 (35 שנה) מדובר עדיין בשיטת ייצור חדשה ולא מבוססת, לפחות ביחס לשיטות הייצור האחרות.
עד כמה שיטת הייצור הזו לא מבוססת?
ניתן ללמוד מכך מדבריו של רז דרבי, מנכ"ל חברת "מפעיל". הדברים צוטטו מתוך ראיון שנערך עם מר דרבי ופורסמו ב-New-Tech Magazine בכתבה מדפסות תלת מימד: “כלכליות עבור סדרות של מאות ואלפי יחידות”
מר דרבי נשאל - איפה השוק נמצא מבחינת בשלות?
"זה מאוד תלוי באיזה וורטיקל. יש כל הזמן עוד ועוד גופים שמבינים מה אפשר לעשות ולאן תלת מימד יכול להביא אותם. אבל, ובעיקר בעולם של ייצור ממשי, השוק עוד לא שם בכלל. עם הפוטנציאל שיש לטכנולוגיות כמו של HP, שמאפשרות לעשות ייצור ממשי, אנחנו רק מגרדים את התחתית…".
רז טוען כי השוק עבר את שלב ההייפ. במשך מספר שנים רוב השוק התבסס על חברות סטרטאפ קטנות, אבל ברגע שהשוק מעט הבשיל, חברות ההדפסה בדו מימד, כמו HP, ריקו וטושיבה, זיהו את הנישה והחלו מייצרות את ההיי אנד.
“כדי שהשוק יתקדם צריך שחברות גדולות כמו מפעיל ייכנסו לשוק. חברה יצרנית לא יכולה להסתמך בטרנספורמציה שכזו, אם היא באמת מחליטה שהיא מעבירה אחוז מסוים מהייצור מהזרקה להדפסה, על חברה של אדם וחצי – יש לזה הרבה השלכות, מהאיתנות הפיננסית ועד היכולת להתמודד טכנולוגית ולפתור בעיות”, אומר רז.
אם כן, ניתן להבין מהדברים שהטכנולוגיה הזו, בעלת פוטנציאל גדול ככל שיהיה, עדיין לא חדרה לשוק באופן מספק ועל כן, הבסיס להשוואה די מוגבל. בשנים האחרונות, כאשר היה מדובר על הדפסה בתלת מימד, פעמים רבות היה נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו לייצור של אבות טיפוס או לייצור בכמויות קטנות אבל לא על ייצור סדרתי בכמויות גדולות.
ניתן ללמוד על כך גם מדבריו של רז דרבי:
"מדובר בפרקטיקה של הרבה שנים שעשתה התקדמות בשנים האחרונות, אבל רוב הזמן הזה דובר על פרוטוטייפינג ועל ייצור בכמויות ממש קטנות כדי שזה יהיה כדאי".
